רש"י על קידושין ל״ד ב

1 איצטריך - למיעוטה בהדיא:

2 מה להלן נשים חייבות - באכילת מצה לילה הראשונה:

3 ראיה - מצות עשה היא יראה כל זכורך:

4 ראיה ראיה מהקהל - דכתיב ביה דברים ל״א:י״ג בבא כל ישראל ליראות והתם נשים חייבות דכתיב האנשים והנשים והטף:

5 ואדילפינן מתפילין לפטורא - אמתני' לעיל קידושין דף כט. פריך דגמר כל מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין לפטור את הנשים בבנין אב דמה מצינו בתפילין:

6 נילף - בנין אב במה מצינו משמחה שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות:

7 בעלה משמחה - אין חובת השמחה תלויה בה אלא על בעלה שישמחנה קרי ביה ושימחת:

8 אלמנה מאי איכא למימר - הא כתיב בה שמחה דכתיב דברים ט״ז:י״א והגר והיתום והאלמנה:

9 בשרויה אצלו - לא נצטוית היא אלא בעניה הכתוב מדבר ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשמחה משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן:

10 אי הכי תפילין וראיה נמי ניהוי שני כתובים כו' - והיכי ילפת מתפילין לפטור הא כתיב פטורא בין בתפילין דאיתקיש לת"ת בין בראיה דכתיב זכורך להוציא את הנשים:

11 צריכי - למיכתב פטורא בתרוייהו דלא גמירי מהדדי הילכך לאו למימרא דאין מלמדין איכתיב בתרוייהו אלא משום דלא הוה גמיר חד מחבריה כדמפרש ואזיל:

12 דאי כתב רחמנא - פטורא דנשים בתפילין ולא כתב בראיה ה"א נילף ראיה מהקהל לחייב את הנשים:

13 א"ה מצה והקהל נמי צריכי - ולאו שני כתובים הבאים כאחד נינהו ונילף שאר מצות עשה מינייהו לחיובא:

14 למאי צריכי - תרוייהו אלא חד מינייהו נכתוב ונגמר אידך מיניה עם כל שאר מצות עשה:

15 בשלמא אי הוה כתב - חיובא בהקהל לא הויא אתיא מצה מיניה בבנין אב דאנא אמינא נגמר ג"ש מחג הסוכות ט"ו ט"ו מה להלן נשים פטורות דכתיב האזרח להוציא הנשים אף מצה נשים פטורות:

16 ואנא אמינא טפלים חייבין - דכתיב דברים לא והטף:

17 מא"ל - נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא:

18 מא"ל - נילף כל מצות עשה שהזמן גרמא ממצה והקהל לחיובא:

19 ממורא - איש אמו ואביו תיראו דילפינן ביה נשים לעיל קידושין דף כט. כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים:

20 ונילף מתלמוד תורה - לפטורה: